קולו של אבא הפודקאסט
ד"ר אורן גור מארח אבות לשיחת אבהות צפופה
ברוכים הבאים.
כל כך הרבה פעמים יצא לי לשבת ולהקשיב לאבא באחד על אחד או בקבוצה ולהרגיש שמתרחש פה רגע יחיד במינו.
רגע של אמת מזוקקת מתוך ההתמודדות עם האתגר העצום הזה של להיות אבא.
תמיד ברגעים כאלו אני גם קצת מצטער על זה שהאמת הזו לא יכולה לעבור הלאה לעוד הרבה אבות שבעצמם שוברים את הראש עם אתגרים דומים.
הצער המצטבר הזה הוביל אותי לעשות מעשה...
כך נולד הפודקאסט הזה.
הרעיון של הפודקסט הוא להקדיש כל פרק למפגש חי עם אבא שיגיע לפגישת ייעוץ חד פעמית סביב נושא אבהי בוער (וכואב) בחייו, שהוא גם נושא אבהי בוער בעבור רבים אחרים. להביא הנה את קולו של אבא.
מוזמנים לכתוב לי מה אתם הכי הייתם רוצים לשמוע? איזו שאלות אבהיות חייבות להיכנס לפודקסט הזה בעיניכם?
מוזמנים גם להרשם כאן כדי לקבל אליכם כל פרק חדש שיוצא.
תהנו!
פרק 7
דכאון אבהי אחרי לידה
בפרק הזה פגשתי את ברק שהביא בפתיחות גדולה את ההתמודדות שלו בשנה וחצי האחרונות, מאז הולדת בנו, עם דכאון אחר לידה.
דכאון הלידה הגברי הוא תופעה שכ - 10% מהגברים סובלים מצורות שונות שלה, זאת ע"פ הערכות שמרניות (כנראה שבפועל השיעור הוא אף גבוה יותר). על אף שכיחות התופעה כל כך מעט ידוע ומדובר לגביה, מה שמשאיר את הסובלים ממנה בבדידות גדולה. את הבדידות הזו ברק פורץ בפרק באומץ רב.
בשיחה יוכלו למצוא עניין וחיבור גם כל מי שהכעס על עצמו במקומות של קושי מביא אותו להתרחקות מעצמו ומאהוביו.
פרק 6
שי אור
מה קרה לאבהות
שלנו מאז ה - 7.10?
לפרק הזה הזמנתי את שי אור, מחבר הספרים "הורות כמעשה ניסים" ו"ללא גבולות", איש שמקדיש את חייו ליצירה של יחסי קרבה בתוך הבית, אבא מסור, מורה, שותף לדרך וחבר.
הזמנתי את שי לפרק מיוחד ושונה של הפודקאסט מתוך המחשבה שיהיה נכון להסתכל על הדברים שעוברים עלינו באבהות מאז המלחמה בפרספקטיבה יותר רחבה.
חשבתי ששי יוכל לתת לנו השראה איך חוזרים להאמין באהבה כמרכז החיים אחרי הטלטלה הגדולה שכולנו עברנו ב - 7.10.
כדי לשמור על רוח הפודקאסט, התחלנו את השיחה מתוך החוויה המאוד אישית שלנו עצמינו כאבות מאז ה7.10, ומשם פתחנו את המבט.
שתהיה לכם האזנה משמעותית! אשמח שתכתבו כל מחשבה שעלתה לכם בעקבות הפרק.
פרק 5
אבא חוזר
ממילואים
הפרק הזה מוקדש לכל האבות החוזרים או עתידים לחזור מהמילואים, וגם לכל מי שחיכה ומחכה להם בבית בימים הלא פשוטים הללו.
בפרק הזמנתי לפרק נוסף את אור שהתארח בפרק הקודם וחזר מ - 70 ימי מילואים בעזה. דברנו על היציאה למילואים, נגענו בכמה רגעים מתוך התקופה שבה היה בלחימה ובעיקר דברנו על החוויה של החזרה של אבא הביתה והאתגרים שהיא מביאה איתה:
איך מחברים מחדש את העולמות שבבת אחת הופרדו?
על מה ואיך מדברים ממה שהיה שם?
איך משלבים בין הצורך להיכנס מחדש לתפקיד שלי כאבא לבין הצורך לקחת את הזמן לחזור לעצמי ולחיים שלפני המלחמה?
פרק 4
איך אני נותן לו להתבגר בלי לאבד אותו? או: ללמוד לריב
בפרק הרביעי פגשתי את אור שסיפר לי על יחסיו עם בנו הבכור שנמצא ממש בכניסה לגיל ההתבגרות. אור מרגיש שהעימותים עם בנו הולכים וגוברים בתדירותם ועצמתם, ושואל איך הוא מתמקם בקשר באופן לא כוחני. הוא חרד לאפשרות שהקרבה בינו לבין בנו תלך לאיבוד. במהלך השיחה הוא נזכר בהתבגרות שלו, בקושי הגדול של אביו לקבל את הצורך שלו בעצמאות, ובמרחק שזה קיבע ביניהם.
פרק 3
על אבהות למתבגרים בזמן גרושים
בפרק השלישי פגשתי את עמיר.
עמיר נמצא בעיצומה של פרידה מבת זוגו ואם ילדיו. דברנו על ההתמודדות שלו כאבא לשלושה ילדים, שניים מהם מתבגרים, בתוך תהליך הפרידה. על הפחדים והרצונות שלו. בלב המפגש עמיר הביא רגע מיוחד שהיה לו עם הבן שלו, רגע שאיפשר להרגיש ולגעת בחוויה של להיות אבא למתבגר בתוך תהליך פרידה . שתהיה האזנה משמעותית!
פרק 2
על גבולות ומפלצת ההתפרצויות
בפרק הזה פגשתי את רז.
רז דיבר על הקושי שלו בהצבת גבולות, ועל הקשר בין הקושי הזה לפחד שלו מההופעה של המפלצת, מפלצת ההתפרצויות. דברנו על ההתפרצויות עצמן ועל התקשורת שנוצרה בין רז וילדיו כדי למנוע אותן. דברנו גם על ההבדל בין גבולות כמו שאנחנו לרוב תופסים אותם - הגבולות של מה צריך ולא צריך לעשות בעולם, הגבולות שאנחנו צריכים "לאכוף על ילדינו",לבין הגבולות החשובים באמת בעיני - הגבולות האישיים ששומרים עלינו, אלו שמאפשרים לנו להרגיש בטוח וטוב, הגבולות הנחוצים לשמור עלינו רחוקים מהקצה שלנו.
פרק 1
על אשמה אבהית
ועל כמיהה לקשר קרוב עם הילדים
בפרק הראשון פגשתי את גידי שהביא את הכמיהה העמוקה שלו לקיים קשר קרוב עם ילדיו, קשר אחר מזה שהיה לו עם אביו המרוחק, קשר שיש בו דיבור אמיתי ופתוח. הוא סיפר על עננת האשמה הכבדה שרובצת לצד הרצון הזה על כך שהוא מרגיש שבפועל שהוא לא מצליח לעשות זאת, לא יודע איך לשנות את אופי הקשר ומוצא את עצמו הרבה פעמים בפועל "בורח" לכל מקום אחר שהוא לא מפגש עם ילדיו
